בזכות נערות צדקניות

כבר שנים שחלוצי הציבור הדתי-לאומי נלחמים נגד העוולות של מערכת המשפט הישראלי. אדיר זיק ז"ל היה אחד הראשונים שבדרכו האמתית תקף את המערכת הנכרית והמושחתת הזאת. בשבועות האחרונים אנו שומעים בהתפעלות על 7 הבנות האמיצות, בנות 14, שהן נחושות לא לכרוע ולא להשתחוות בפני המשפט האנטי-יהודי המעוות. הן מבינות היטב איך שהשלטון משתמש במערכת המשפט לדכא את העם היהודי ולפגוע בכל היקר לו.

רשימת הבגידות ארוכה וכואבת: ההתערבות של בג"צ בתהליכי גיור, החיוב לרשום זוג הומוסקסוליים כזוג נשוי, פסילת חוקי הכנסת, החיוב לאפשר לערבים להתיישב ביישובים יהודיים, וחותמת הגושפנקא שנתן בג"צ לגירוש 10,000 יהודים מבתיהם מגוש קטיף וצפון השומרון. מי לא זוכר כשבג"צ מנע מצה"ל להרוס מבנים על ציר כיסופים שמהם תקפו את אחינו על הכבישים?

על הדרך, אני מזמין את הקוראים להזכיר בתגובות עוד מקרים שבג"צ או מערכת המשפט פגעו בזכויות של העם היהודי. שלא נשכח ולא נסלח.

רובכם יודעים ש-7 הבנות שנעצרו בגבעת האור ליד בית אל סבלו מיחס מחפיר מצד המשטרה והשופטים (חוץ מהשופט הנעם סולברג זכור לטוב שהורה לשחרר אותן). ביום המצער, כשהובאו לתחנת המשטרה בבנימין, דרשו מהם להוריד את בגדיהם לצורך חיפוש (האם מחפשים אר. פי. ג'י? האם גלאי המתכת התקלקל?). כשסירבו, השוטרות אזקו אותן והורידו בכוח את בגדיהם. זו התנהגות בזויה כמו זו של הגרועים שבשונאינו.  

הבוקר קיבלתי עדכון מדובר ארגון "חוננו" לגבי המעשים הבלתי חוקיים והדורסניים של המשטרה. אפשר רק לקרוא את הדברים ולהתחזק בצורך להמשיך את דרכן של בנות גבעת האור הגבורות:

המשטרה המשיכה גם היום לפשוט על בתי הורי הקטינות ברחבי יהודה ושומרון ובצעד חמור, חסר תקדים ולא חוקי, נכנסה המשטרה גם לאולפנה בה לומדות הקטינות, בנסיון לחפש תמונות ולזהות את שלוש הבנות שעדיין נותרו בנווה תרצה.ראוי לציין שכניסת משטרה למוסד חינוכי ובמיוחד לצורך חיפוש דורשת אישור מיוחד שלא היה לשוטרים ולכן ע"פ עו"ד נפתלי וורצברג היא לא חוקית.בניגוד להודעת המשטרה ,באולפנה לקחו השוטרים את תמונות הקטינות.

בעקבות הלחץ הציבורי של הורי הבנות וארגונים שונים, הגישה הסנגוריה הציבורית עירעור לביהמ"ש המחוזי, על כך שהחלטתו של השופט סולברג מיום רביעי האחרון לא קוימה, ועדיין נותרו בנווה תרצה כ-3 קטינות.

איך אפשר לבקש מאזרחים לשמור חוק ולכבד את מערכת אכיפת החוק והמשפט אם המערכת עצמה מתעלמת מהחוק ודורסת ברגל גסה את זכויותיהם של האזרחים?! 

אם אסור למשטרה לחדור לשטח של בית ספר או אולפנה, אז אסור! אם השופט סולברג הורה לשחרר את כל הבנות, מי במשטרה מעיז לצפצף על הוראה זו?!

העמידה האיתנה של הבנות מעוררת גאווה לאומית גדולה והתמיכה בהן רחבה מאוד. הכפירה שלהן בסמכות המשפט הנכרי מזכירה לי את מעשיהם של אנשי המחתרות בזמן המנדט הבריטי. הלוחמים כפרו בליגיטימיות של שלטון המנדט וחוק המנדט כי הבריטים בגדו בתפקידם לסייע לנו בהקמת בית לאומי ובמקום זה מנעו עליית יהודים וסייעו לערבים לבוא לארץ ולפגוע בנו. לוחמי המחתרות היו עומדים במשפטים שניהלו נגדם והיו שרים "התקווה" או נואמים נאומים פטריוטיים נגד הכובש הבריטי. 

לצערנו הרב, הפכו ממשלות ישראל ומערכת המשפט בשנים האחרונות לאויבות למפעל הציוני ומנסות להצר את צעדי היהודים ולחזק את אויבינו הקמים עלינו.

אבל לא יעזור להם. כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ! היום שוחררו שלוש בנות האחרונות מכלא תרצה. יש לשמוח שמחה גדולה על כך. יש לשמוח עוד יותר שהתברכנו בנוער מדהים והדור החדש הוא דור קומימיות ועוד נכונו לו ימים גדולים.

להלן סרטון קצר על הנערות הגיבורות. לדעתי כל אזרח בישראל, ובמיוחד הצעירים שתוכנו, צריכים לצפות בסרט הזה כדי ללמוד מה זה נחישות מול עריצות שלטונית. אם אתם מסכימים, העבירו קישור לבלוג הזה לחברים.

והנה ראיון בלעדי שבו מספרות הנערות על הנסיון של המשטרה לשבור את רוחן.

לא לממן את מחריבינו!

הנה ציטוט ממדור הספורט של ווי נט:

האם הרגשתם שיש משהו לא תקין בדיווח הזה? יש ויש! אבל רבים מקוראי העיתונות אינם מודעים לבעייה.

מי ביקש מאנשי ווי נט לציין שלדעתם השריקרות היו מכוערות? התשובה: אף אחד! אבל הם מנסים להשפיע על דעתם של קוראים בדרך שלא ירגישו בכך. רבים מקוראי החדשות אינם מרגישים במסרים דעתניים שמשחילים להם עיתוני השמאל לתוך הדיווחים החדשותיים. הכתב אמור היה לדווח שהיו שריקות. אם הוא חרוץ, הוא אמור לראיין אחד השורקים לשאול מדוע שרק. הוא לא היה חרוץ לעשות את זה, אבל היה סופר חרוץ להביא תגובות רבות מאלה שמגנים את השורקים.

העיתונאים השמאלנים משתמשים באופן מאסיבי בשיטה הזאת, וכפי שאמרתי, רוב הציבור אינו מרגיש שהעיתון או האתר מגויס לאג'דנה פוליטית.

אם תשאל עוברים ושבים ברחוב 'האם לערוץ 7 יש אג'נדה', רבים ישיבו, "בטח הם ימיניים, לאומיים". אבל תשאל אותם לגבי "ידיעות", "מעריב" ו"הארץ", והם יגידו שאין להם נטיה פוליטית. זה כי אותם אנשים אינם מרגישים בשטיפת המוח שהם עוברים יום יום, שעה שעה באמצעות החדשות.

במיוחד בתקופת פסטיבל רבין מחדירים אנשי השמאל הבולשיביקי את דעותיהם הפוליטיות ועושים דה לגיטימטציה לכל מי שלא מיישר קו איתם. התקשורת השמאלנית "חוגגת" גם בתאריך העברי וגם בתאריך הלועזי, וכן, גם עושים "חול המועד" בין שני התאריכים. במשך הפסטיבל מנסים כלבי-השמירה-של-הדמוקרטיה לשדל את העם לפולחן רבין. אלילי התשקורת מראיינים זה אחר זה אנשים שמגנים כל תופעה וכל מחשבה שאינם לרוחם. הם לא טורחים להעלות לשידור מישהו שחושב אחרת. מקסימום הם ידברו עם איש "ימין" שגם הוא מגנה וגם הוא "לא יכול בלי רבין ז"ל" (תחשוב מה היה קורה לאיש ימין זה אם שכח לומר ז"ל...).

כל הזמן מדברים בתקשורת על כך שחייבים להמשיך את מורשת רבין. כמובן למנחילי מורשת רבין מעוניינים להעלים את העובדה שחלק ממורשת רבין הוא הפצצת אוניית האלטלנה ורצח יהודים שהיו על סיפונה או שקפצו לים, ההסכם שהוא חתם עם רב המחבלים ערפאת שייבא לארצנו אלפי מחבלים חמושים וכל תהליך אוסלו שגרם להירצחם של אלפי יהודים תמימים, האמירה שלו שהמתנגדיו בעם הם כפרופלרים בעיניו (זה שבר את סולידריות בעם).

מה שאני מציע הוא שכיון שהעיתונות הגדולה והעשירה מגויסת לאידיאולוגיה שמאלנית קיצונית, פוסט ציונית, ולפעמים גם אנטי יהודית, שלא נממן אותם ע"י קניית מנוי. והמשמעות המעשית היא שלא קונים ידיעות אחרונות, מעריב והארץ. כך נוכל לצמצם את המשאבים שיש להם לפגוע בכולנו. 

נושא קליל יותר :)

ראיתי סרטון פלאש יפה שרציתי לשתף איתכם. תהנו.

פורעי חוק במדים

המאבק על ארץ ישראל הוא בעצם מאבק על דמותה של מדינת ישראל. האם המדינה תהיה מדינה המחוברת לעבר שלנו, לזהות היהודית, או חס וחלילה מדינת כל אזרחיה המתכחשת ליהדותה, וכפועל יוצא מוסדותיה ירדפו את אלה המתעקשים לצקת תוכן יהודי לתוכה?

להלן עדות של אחד המתיישבים הנפלאים ששב לחומש ונעצר יחד עם חבריו בראש השנה. הם נלקחו לתחנת המשטרה. הבחור מספר מה קרה לו בתחנה ובבית המשפט לאחר מכן. מצד אחד משתקף מהסיפור דמות אצילית של יהודי המוסר את נפשו למען ארץ ישראל והמסרב להישבר מול אלימות השוטרים. מאידך גיסא, רואים דמויות אפלות של פורעי חוק סדיסטיים שאיכשהו הפכו לשוטרים. לגבי כוחות חושך אלו, אני מציע לטפל בהם באמצעות הארגון הקדוש "זכויות האדם ביש"ע".


עדותו של ידידיה וינברגר

בשעה 7:00 בבוקר היינו ליד חומש. הגיעו מג"בניקים ותפסו אותנו. הכניסו אותנו לג'יפים. אמרו לנו הוריד את התיק וניסו לשרוף ולחתוך את הרצועות של התיקים. בסוף לא הצליחו ולקחו אותנו ככה. לא הראו לנו צו של שטח צבאי סגור. לא הודיעו על עיכוב או מעצר. [הם דיווחו שהמעצר היה בשמונה היה להם את כל היום לקחת אותנו לבית המשפט והם לא עשו את זה]

לקחו אותנו לתחנת המשטרה באריאל. בתחנה רצו לצלם אותנו. סירבנו להזדהות או להצטלם ודרשנו שיראו הוכחה שמותר להם לצלם או לקחת טביעת אצבעות. הסתרתי את הפנים עם הכובע שלי. הפילו אותי על הרצפה שלושה או ארבעה שוטרים יחד עם מג"בניק ששמר עלינו. שמו של אחד השוטרים היה גיל דשא, ושמו של שוטר נוסף צבי גלדר. הם התחילו להכות אותי. דרכו לי על הראש עם הברכיים ועם הנעליים. עקמו לי את היד אחורה. המג"בניק חנק אותי ובסוף הצליחו לצלם אותי בזמן שהמג"בניק חונק אותי ומכופפים את ידי לאחור.

באותו זמן שנתנו לי מכות נמצאה שם יהודית בן גל, חוקרת שחקרה אותי לאחר מכן. בהתחלה היא היתה בתוך החדר, ואחר כך יצאה ושמעה אותי צועק שיפסיקו להכות אותי. אחר כך הם ניסו לקחת טביעות אצבעות. זה לא היה שייך בכלל לחקירה שלנו. לקחו אותנו למכשיר כדי לבדוק אם אנחנו במאגר [טץ' מורף משהו כזה]. סירבתי לתת טביעות אצבעות. עיקמו לי את יד שמאל. החוקר עיקם לי את האצבע ואיים לשבור לי את האצבע. הוא היה ללא תג ולבש חולצת טריקו. בסוף הצליחו לקחת בדיקה של טביעת אצבע בכח.

אחר כך עשו חיפוש בתיק שלי והורידו אותנו למעצר. הציעו שנשתחרר בתנאים מגבילים וסירבנו. לקחו אותנו לחקירה אצל יהודית בן גל. בחקירה לא רציתי להגיד כלום. איך אני יכול לסמוך על חוקרת שראתה את האלימות שלהם והתעלמה? לא יכולתי לדבר אחרי המכות האלה ושמרתי על זכות השתיקה.


השופט קטע אותם וצעק על התובעים: "איך אתם מביאים לכאן עצורים כשחוק ההתנתקות לא תקף, ואין לו כעת שום משמעות? לגבי שטח צבאי סגור לא הצגתם בתביעה שום צו של שטח צבאי סגור
ואז הורידו אותי למעצר. היינו עצורים למשך הלילה. רק למחרת בבוקר הובאנו בפני שופט. בבית המשפט טענו שעברנו על חוק ההתנתקות ועל שטח צבאי סגור. השופט קטע אותם וצעק על התובעים: "איך אתם מביאים לכאן עצורים כשחוק ההתנתקות לא תקף, ואין לו כעת שום משמעות? לגבי שטח צבאי סגור לא הצגתם בתביעה שום צו של שטח צבאי סגור. לא הצגתם מפות שהם נעצרו בכלל בחומש [אכן העצורים נעצרו באזור בורקה]. גם אם הם כן היו בחומש, איך אתם יכולים לעצור אנשים במקום שהצבא טוען שהתנתק ממנו? איך אתם יכולים להכריז עליו שטח צבאי סגור? צריך לבדוק את חוקיות הצו במידה והיה כזה".

הוא האשים את המשטרה בכך שהמעצר מעצר שווא והאשים את המשטרה על כך שלא הביאה אותנו בפני שופט ביום שלפני כן.

אוסיף שהם הציעו לנו להשתחרר תנאים מגבילים ורצו שנצטלם וניתן טביעות אצבעות. הם רצו לצלם אותי שוב כי בפעם הראשונה שצילמו אותי יש מג"בניק שחונק אותי בתמונה והם רוצים להעלים את זה.

אני הזדעזעתי מזה שהמגבנק"ים שלקחו אותנו בשטח התייחסו אלינו בצורה יותר מכובדת מאשר השוטרים בתחנת המשטרה בתנאי מעבדה למרות שלא עברנו על שום חוק.

חשוב שהציבור ידע שהמשטרה במדינת ישראל פורעת חוק ומכה אנשים בסתר. אן להם שום סמכות אמיתית למנוע מאנשים ליישב את ארץ ישראל ולשוב לבתים בהם גרו עד לפני הגירוש.

על ערבים מתונים

הערבים המתונים

ראיתי דיווח באתר האינטרנט של CNN על כך שכוחות הביטחון העירקיים עצרו רשת של מחבלים באזור תיקרית, עיר הולדתו של סדאם חוסיין. מחבלים נוספים מאותו רשת נתפסו במבצעים קודמים.

לכאורה ידיעה תמימה. עוד יום של עבודה סיזיפית במלחמה נגד מחבלים איסלמים. אבל בהמשך הכתבה מופיע הידיעה כי יש לכוחות העירקים מידע על כך שבתו הבכורה של סדאם חוסיין, רג'הד חוסיין, היא זו שמממנת את רשת הטרור הזו. חוסיין מבוקשת ע"י שלטונות עיראק באשמת מימון והסתה לטרור. העירקים קושרים את הטרוריסטים האלה להתקפות על כוחות הברית באמצעות רימוני אר. פי. גי. ומטעני צד.

השלטונות בבגדד הוציאו צו מעצר נגד רג'הד.

בעקבות צו המעצר הזה הוציאה המשטרה הבינלאומית, אינטרפול, הודעה לנציגי מדינות העולם ובה נאמר כי רג'הד חוסיין מבוקשת ע"י השלטונות בעירק ומבקשים להסגיר אותה לעירקים.

עד כאן לא היה שום דבר שגרם לי תובנות חדשות. אבל אז הופיע בכתבה משפט מפתיע.

רג'הד חוסיין מתגוררת בירדן תחת החסות של משפחת המלוכה.

ממממ.... זה כבר מעניין. מלך אבדללה, המתון, המערבי, הדובר אנגלית רהוטה עם מבטא בריטי, הוא נותן מחסה לבתו של סדאם חוסיין, זו שתומכת ומממנת פעולות טרור.

מלך עבדאללה נותן חסות לחוסיין. הוא מתון?

זו עוד הוכחה שהמתינות של המלוכה בירדן היא פיקציה כמו הפיקציה שהסעודים הם מתונים (כבר שנים הם מממנים פעולות טרור נגדנו ושולחים סיוע למדינות "מתונות" אחרות כמו סוריה כדי לחמשן.


ישראל האמיתית

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור יפה מאוד שקראתי בבלוג של תמר יונה בערוץ 7 באנגלית. מדובר בסיפור על ישראל היפה שבה כל יהודי הוא משפוחה (עם שורוק). תמר דיברה עם אחד מהאנשים המוזכרים בסיפור כדי לאמת את העובדות.

הרב הרשהורן, תושב נווה דניאל בגוש עציון, יצא מביתו בשבת בבוקר וראה מונית שחנתה ליד ביתו של משפחת אדלר, שכניו. הוא התפלא על כך משום שלמשפחת אדלר אין מונית, ומכוניות לא נוסעות בנווה דניאל בשבת. כשראה את השכן, הוא שאל אותו לפשר המונית והשכן סיפר לו את הסיפור הבא:

ביום שישי אדלר חזר לישראל מחו"ל. טיסתו נחתה באיחור, אך הוא חשב שעדיין יישאר לו זמן לנסוע משדה התעופה לנווה דניאל לפני שבת.

כשיצא מנמל התעופה, הוא זינק לתוך המונית הראשונה וביקש לנסוע לנווה דניאל. בדרך התפתחה שיחה בינו לבין הנהג ובשלב מסוים הסתובב הנהג ואמר, "זה מתחיל להיות מאוחר! אני שומר שבת ועם כל הכוונות הטובות, לא נראה שאצליח להסיע אותך לנווה דניאל ולחזור הביתה לפני כניסת השבת. תשמע מה נעשה. ניסע עכשיו לביתי בבית שמש, ארד מהרכב ואתה תמשיך במונית שלי לנווה דניאל. לאחר השבת אבוא כדי לקחת את הרכב".

וזה, סיים אדלר, מסביר את המונית מחוץ לבית שלי.

רק בישראל יכול לקרות סיפור כזה של אהבה ונתינה לאדם "זר". מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ!

הזרקת רעל לווריד

הפעם החלטתי לכתוב על נושא שכואב לי מאוד. לא מדובר בפוליטיקאים מושחתים או באיומים ביטחוניים אלא באיום תרבותי, איום קיומי. הסכנה הגדולה המאיימת עלינו איננה הקאסמים של חמאס או הקטיושות של החיזבאללה, אלא איבוד הרוח הישראלית והיסחפות לתרבות זרה, מעין התבוללות תרבותית בתוך ארץ ישראל. ללא הרוח שלנו, של עם ישראל, יש בלבול ואובדן דרך בכל התחומים. בקרב הנוער יש תופעות של אלימות קשה בבתי הספר וברחוב, שימוש בסמים ונשירה ממוסדות חינוך. עם אובדן דרך תרבותי כזה, אין פלא שאחר כך לא יודעים איך לטפל באיומים החיצונים הבאים מן החמאס והחיזבאללה.

לאחרונה אני שומע על יותר ויותר בני נוער מהציבור הדתי-לאומי שנפלטים מישיבות תיכוניות, יותר נוער שמורידים את הכיפות ועוזבים מקור מים חיים והולכים לשתות מבורות נשברים.

אני מוטרד מהתופעות האלו כי מדובר בפגיעה בדור העתיד שלנו, שהוא צפור נפשנו. ברור לי שהקשיים האמוניים של הנוער נובעים ממגוון של גורמים ובין היתר מחוסר יציבות וחמימות בבית, מהמפגש עם מורים שאינם מתאימים להוראה, מהשפעות של התרבות החילונית (מוסיקה, סרטים, טלוויזיה ואינטרנט).

בעקבות הצפייה בסרטון על "עיר הנוער" בשומרון (הוספתי קישור בסוף הפוסט), החלטתי להעלות את הנושא של ההרס שנגרם על ידי צריכת תכנים מהתרבות החילונית. עיר הנוער מוצג ככמה ימים של חוויות "תרבותיות" בקרני שומרון שכללו שיעורי תורה לצדו של מופע חילוני למהדרין. מן ערבוביא של טהרה וטומאה, ציון ויוון, אור חושך המשמשים ביחד.

לפי מה שראיתי בכתבה, מדובר בהזרקת רעל של מסרים חילונים-זרים ישר לתוך הווריד של הנוער הדתי. למופע המרכזי הוזמן להקה חילונית למהדרין, כולל זמר ראשי בשם מוש עם שיער שמתארך עד אמצע גבו (מרצף המופעים שלו ביישובי יו"ש כנראה עוד לא הספיק ללכת לספר לאחר ספירת העומר). ראש מועצת קרני שומרון (דתי) הצדיק את הזמנת להקת בעלי השיער בטענה שמדובר במועצה המעורבת מחילונים ודתיים.

מועצה מעורבת צריכה לדאוג לצרכים התרבותיים השונים של דתיים וחילונים. והם בהחלט ושונים. אפשר להתאחד בפעילויות שונות, אבל הבדל ברור בין התרבות שלנו לבין התרבות החילונית, שהיא גרורה של מדינות זרות. אי אפשר להכשיר את השרץ של להקה חילונית לנוער דתי. בלהקה חילונית יש מסרים ברורים שלא לפי רוח ישראל, גם אם לא מדובר בהופעה עם בנות. הלבוש – חולצות בלי שרוול, שרשראות ושאר תכשיטים בולטים על גופם, גידול שיער כמו בנות, תנועות הגוף של הזמרים המגרות את היצרים הכי נמוכים, ומילות השירים עצמם ודברי הקישור מפי הזמר.

ומה אתה רוצה, יגידו מבקריי, מופע של "בגן של דודו" עם דודו פישר? ודאי שלא. אבל אי אפשר להזמין נוער דתי למופע חילוני. זה פשוט פשיטת רגל חינוכית. אנו משתדלים לחנך את הילדים שלנו ליראת שמים ומידות טובות. את מי אנו חפצים שילדינו יראו כדמויות המתאימות להערצה, גדולי התורה וצדיקי הדור או אנשים שאורח חייהם הוא הפקרות מבחינה תורנית? האם צריך לחנך את ילדינו שהאנשים האלו אפסים גמורים? חס ושלום. קודם כל הם אחינו, ויש להם נשמה יהודית קדושה. אבל להציג אותם כדוגמאות להערצה, זה הרס החינוך לתורה ולמצוות.

הזרקת רעל התרבותי לציבור הדתי קורה גם ביישובים תורניים מאוד. היישובים עפרה, בית אל וטלמון באזור בנימין מזמינים בשבוע הבא את שלמה גרוניך, איש חילוני, להציג מופע בשם "מן המקורות" בפני התושבים. וכמובן מי יבוא במיוחד? הנוער. המתנ"ס בבית אל הזמין את גרוניך לרגל 30 שנה להקמת היישוב. האם שלמה גרוניך הוא הביטוי של רוח בית אל לאחר 30 שנה של בנייה תורנית?

שלא נטעה לומר שכיון שהמופע בנוי ממילים מהתנ"ך שהוא כשר. כי אם אדם אינו מאמין במקור המקורות, היינו אלקי ישראל, אז שיריו הם שירי חול אולי אף גרוע מזה.

הנה כמה פנינים שאמר שלמה גרוניך על היחס שלו לתורת ישראל בראיון בקשר למופע "מן המקורות":

הדת הופכה להיות קרדום לחפור בה על ידי קברניטים מזיופים שיושבים בסנהדרין הנוכחי ואני שואל את עצמי איפה האלוהים שנותן שזה יקרה. ככל שגדלתי כך גדלה הרתיעה. המלחמות כביכול בשמה של הדת כמו 'כן חזיר לא חזיר', 'מכוניות או לא מכוניות' - גרמו לי למצוא את עצמי משתייך ל'חיה ותן לחיות' [ההדגשים בטקסט שלי – מ.ל.ט.]

ואם מישהו מתלהב שגרוניך בוחר לעשות מופע הבנוי על מקורות יהודיים, קודם כל כפי שדיברנו הוא לא דמות חינוכית, ודבר שני האם הוא התחבר דווקא ליהדות?

הנה דברים המופיעים באתר הרשמי של שלמה גרוניך עצמו המלמדים שהוא קשור לכולם, כולל הערבים:

שלמה גרוניך, מוסיקאי מחונן ופורה, הנחשב לאחד מעמודי התווך במוסיקה הישראלית חושף פרויקט חדש שעליו שקד בשנתיים האחרונות. גרוניך, המוכר כיוצר הקשוב להלכי הזמן והמקום, ידוע בשיתופי הפעולה הרבים והמגוונים שלו: עם העליה האתיופית (מקהלת שבא), בידור וסאטירה ישראלית ("זהו זה", שלישית "מה קשור"), עם המגזר הרוסי (ליאוניד פטשקה), במוסיקת נשמה יהודית (עם חנן בר-סלע), עם מוסיקאים ערבים (האנסמבל החדש "אדמיי") ורבים נוספים.

פירוט נוסף על המופע שלו עם להקה ערבית: בדברים הבאים:

בתחרות קדם האירוויזיון השנה, שתערך ב - 15 במרץ ותשודר בערוץ הראשון, עתיד שלמה גרוניך לשתף פעולה עם הזמרת המרגשת הערבייה לובנה סלאמה. השנים ישירו את השיר "אמא אדמה".

זה אינו דמות למופת שמציגים בפני הנוער וגם לא בפנינו. אולי הוא בתהליך של בירור זהותו. אולי בסוף, בעז"ה, הוא יגיע ליראת שמים וקבלת עול מצוות, אבל, עד אז, אל תציגו אותו כדמות לחיקוי. ברגע שאומן כשרוני עומד על במה (למעלה מכולם), כולם מתרשמים מכשרונו ולנוער במיוחד יש נטייה לפתח יחס של הערצה כלפיו. האם אנחנו רוצים שילדינו יעריצו אנשים שחיים את חייהם בהפקרות ובניגוד לכל החינוך היהודי שאנו מעניקים להם? בשביל מה שלחנו את ילדינו לבתי ספר דתיים ולישיבות ולאולפנות בדמים יקרים אם כל החינוך שלנו ירד לטמיון בהיסחפות לאחר אומן חילוני כשרוני?

יותר מזה, למה להזדקק לאומנים חילוניים אם יש אומנים דתיים מוכשרים? ולמה לא לפרנס אותם? דוד המלך אמר "חבר אני לכל אשר יראוך", דהיינו יש להעדיף קשר וחברות עם אנשים יראי שמים על פני אחרים. אהרן רזאל מוסיקאי מחונן, אבל קודם כל הוא אדם ירא שמים והוא מקדיש זמנים קבועים ללימוד התורה. הזמינו אותו! אריאל זילבר עשה כברת דרך וכיום הוא שומר תורה ומצוות ומסר את נפשו על ארץ ישראל (הוא הקריב את כל המוניטין שלו בציבור השמאלני החילוני למען עם ישראל וארץ ישראל כשיצא נגד גירוש יהודים ובעד גירוש הערבים). הזמינו אותו! ויש גם אחרים.

מדובר בחלק מרכזי בחינוך של ילדינו, וחבל שבקלות ראש אנו מעבירים לנוער שלנו מסרים סותרים, תורה מצד אחד אבל מצד שני אומנים ותרבות שסותרים חיי תורה.

העיקרון ברור – אנחנו צריכים לפתח ולצרוך תרבות ישראלית ולא תרבות חילונית (שהיא חיקוי של התרבות הגויית).

רוצה לקבל הודעה כשהבלוג הזה מתעדכן? פרטים בטור הימני.