ב"ה
נערך על ידי תלמידים
ההבדל בין
המזרחי לאגודת ישראל ברור ומוחלט, כך לימדנו רבינו הרב צבי יהודה זצ"ל.
המזרחי נוסד ע"י גאוני ישראל גדולי תורה מתוך ריבוי תורה, ואילו אגודת ישראל
נוסדה ע"י עסקנים בדלדול הגלות של הקהילה הנפרדת בפרנקפורט. הכל בתר רישא
גריר.
ביסוד
תנועתינו: דעת תורה, גדלות של דעת תורה, של "אשר בחר בנו
הרב ר' יצחק
יעקב ריינס זצ"ל היה גאון וצדיק, כתב ספר שלם של למדנות עצומה בהלכות עדות,
והיה ענק בדעת אמונת ישראל ותורה, ואשר מתוך כך נתבררה לו דרך הקודש הזו, ועל זה
מסר את נפשו.
ונמשכו
הדברים מתוך ראשי אלפי ישראל, הרועים שהקים לנו ד' בראשית התיסדות תנועת חיבת
ובהמשך
הדברים מתוך דעת תורה זו של תמימותם המוחלטת כאחת ממש של עמנו, תורתנו וארץ נחלתנו
נמשכה הנהגת תנועה זו ע"י גדולי הדעת והמעש ובהם הרב ר' מאיר בר אילן
זצ"ל והרב ר' יהודה ליב הכהן מימון זצ"ל ועמם אישים מצוינים בדעת ובמעשה
כשר ר'
מתוך כך עמדו
המזרחי והפועל המזרחי וקראו בשם ד' אלקי ישראל לתחיית הקודש ומסרו נפשם בריבוי פעלים
לשכלול גילוי המציאות של אחדות המדינה והתורה וכנגד כל נסיון של הפרדת הדת מן
המדינה, בידיעה ברורה שהחלום הלאומי והחלום הדתי חלום אחד הוא.
את יסוד
אמונת ישראל ותורה בדורנו לימדנו הרב זצ"ל בספר האורות. בפסקה ח' באורות ארץ
ישראל נאמר כך: "בתוך הלב פנימה, בחדרי טהרתו וקדושתו, מתגברת היא השלהבת
הישר
זו היא ודאות
אמונת עתינו: שכל התעוררות דרישת ציון שבדורנו גם אצל הרחוקים היא בקשת שם מלא על
עולם מלא, אשר על כן המזרחי בקריאתו לעניינה האלוקי של תנועתינו הלאומית ולמשמרת
התורה והמצוה בה פונה הוא ב
בסדרי
גאולתנו הזו מדרגות, מדרגה אחרי מדרגה, שלב אחרי שלב. ומהי מעלת מדרגתנו הנוכחית?
אחרי שהוצבר עפרה של קוממיותינו הלאומית ונוצר הגולם הלאומי ונזרקה בו נשמה וקמנו
על רגלנו בהכרזת עצמאות מדינתנו הק' הרי הולכת ומשתכללת עצמאותינו וזקיפות קומתינו
הלאומית בשכלול כיבושנו וריבונותינו בארצנו בחיזוק צבאינו והתישבותינו וכלכלתנו,
אך בד בבד עם זה משתכללת היא הויתנו הפנימית. בתוך סתרי הנפשות הולכת ובוקעת דרישה
לאמת הישר
בשעה גדולה
זו מצווים אנו לכוון את דעתינו ועמדתנו כלפי אמיתת החיים העומדים להופיע, והרי כעת
חיה ממש באים אנו בסדרי מדרגות של הויה והעדר והויה לבוא להתחדשות של כל צורתנו
הלאומית ואשר על כן הולך ומתברר יותר מתמיד מה גדול הוא תפקידו של המזרחי לעת זו
לקרוא בקול גדול לעם כולו: אנחנו כולנו כאחד מאמינים בני מאמינים אשר שבים אנו
לנחלתנו לגאון יעקב אשר אהב סלה לקוממיותנו ה
דוקא בשעת
משבר זו, תרתי משמע, חפצה האומה לשמוע דברי אמונה, אמונת עתינו, אמונת ישראל,
אמונת הנפשות, אמונת ד' אלוקי ישראל, ואמונה זו היא אמונה ודאית בשקיקת החיים
הפנימית של דורנו למשמרת התורה והמצוה בחיינו הלאומיים והאישיים והיא היא מדרגת
הויתנו – העדרנו – לידתנו העכשוית.
דווקא בשעה
נוראה זו בחיי האומה קרוי המזרחי למלא את תפקידו. לא נוצר המזרחי אלא בשביל שעה
זו, להפיח רוח אמונה תורה ומצוה בעם כולו.
ואשר על כן
מה גדול הצער וגדולה התדהמה שדווקא בשעה זו מאבד המזרחי את עצמו לדעת, כלומר מאבד
את דעתו הגדולה ושוכח את תפקידו ומחליף את הקריאה הגדולה בשם ד' אלקי ישראל לתחיית
הקודש במשמרת התורה והמצוה בהנ
נאמר זאת
ברורות: גם אם האשליות הדמיוניות יתבררו כאמיתיות וגוף פוליטי מסוים יגרוף מספר גדול של מנדטים ויביא תועלת תרבותית
או מעשית כזו או אחרת, מ"מ אין לנו רשות למעול בשליחותינו האלוקית - הישר
עניין זה של
אמונת עתינו של המזרחי לקרוא בשם ד' על מדינתנו במלא משמרת התורה והמצוה היא שליחות
כלל ישר
בלבול הדעת
הזה מקורו ויסודו בתעמולה מסיבית ושטחית שמתרחשת אצלנו כבר זמן רב. קמה ועלתה
האמירה שצריכים אנו להדגיש את הצד החברתי: זכויות הנכים, זכויות העובדים, זכויות
הנשים ועוד, ומי לא ירצה בכך והרי מקרא מלא הוא "ואהבת לרעך כמוך", והרי
על זה אמר ר' עקיבא שזהו כלל גדול בתורה. אלא שכמו בכל עניין פיזיולוגי כך גם
בעניינים נפשיים ורוחניים צריכים אנו לברר לא רק את הסימפטומים החיצוניים אלא גם
את התוך הפנימי.
כבר בראשית
התייסדות תנועת ההתבוללות באשכנז, ה
שטיפת המוח
של אנשים אלו, נעשית כל הזמן באופן מסיבי ביותר. נכתבים מאמרים וספרים והכל מתוקצב
וממומן ע"י המעוניינים בכך. הכל נשפט ע"פ ערכי החול של תרבות המערב. כך
ביחס לקדושת התורה, המקרא והתורה שבע"פ, לימוד הגמרא, ארץ ישראל ועוד ועוד.
הדברים מגיעים לעיתים לידי אבסורד. כותב פלוני בעל דעה במחנינו, כתב בימים אלו ממש
שסוף כל סוף הציבור הדתי לאומי הוא כבר לא בעל תנועה "מגזרית" אלא בעל
תנועה כלל ישר
בלי משים אנו
קוראים ומושפעים מן ההבלים האלו. האמת היא פשוטה כל כך והפוכה לגמרי. הרב
זצ"ל באגרתו למזרחי כותב שהציונות בצורתה החילונית היא תנועה מגזרית,
כיוון שאם אתה מתאר את התחיה הלאומית רק במושגים של חול ושל מקלט בטוח – אינך יכול
לדבר בשם האומה לדורותיה ואינך יכול לדבר בשם כל חלקי האומה כולה. לכן תובע הרב מן
המזרחי להתרומם לתעודתו האמיתית, להכרה של הקודש ביסוד תנועתינו הלאומית. וכשמתרוממים
לדבר על הקודש שביסוד תחייתנו אז באמת מדברים על הנשמה של הגוי כולו ושל
חלקי האומה כולם, אז הופך להיות המזרחי מתנועה מגזרית לתנועה כלל ישר
שכחת המזרחי
את תפקידו לא החלה היום בהחלטת מרכז המפד"ל על ביטול התנועה הדתית לאומית.
זהו רק שיאו של מהלך שנמשך כבר שנים, של טשטוש תודעת שליחותינו, של התבטלות של
כוחות מסויימים לתרבות הסובבת, של השפלת הקודש למושגים נוכריים של חולין. כל זה יש
בו צד של העדר, אך באמת הויה תמיד קודמת, באופן פנימי, להעדר.
אנו עומדים
בתוך תהליכים עמוקים מאוד של הבשלה פנימית של הציבור הדתי לאומי לבירור תודעתו
ותעודתו. ודווקא בשעה שהדבר מגיע להעדר של כל עניין שליחותנו, יש מקום אמיתי
לבירור יסודי. בעז"ה הדברים ילכו ויתבררו ונוסיף אור ושלום, גבורה ותפארת.
חזק ונתחזק
בעזרת ד' יתברך.
הדברים נכתבים באחריות העורכים, ירושלים שבין
החומות, כסלו ה'תשס"ט
לתגובות ולתרומות: